לעוף על המיליון

ישראל היום 03.06.11

כשהמזל נוגע

כך נשמע סיפור מהאגדות: אלמנה בת 75, עם קשיים בריאותיים, שחיה מקצבאות של 2,100 בחודש,
זוכה לפתע ב-9 מיליון שקלים בלוטו • מה עושים? במקרה שלה, עוזרים קצת לילדים וקונים ספה חדשה, "כדי שיהיה לי נוח לשבת" • ומה עוד? "כמה אני כבר יכולה להתפרע בגיל 75? אני קצת יותר מדי מבוגרת בשביל להשתנות עכשיו בגלל כסף, לא? אני מנסה להמציא לי חלום, כדי להגשים אותו"

"75 שנה לא הרשיתי לעצמי לחלום, אבל אני מרגישה שקיבלתי עם הזכייה הזו סימן מאלוהים שהגיע הזמן שאני אפסיק לדאוג ולטפל בכולם כל הזמן ואתחיל לחלום בעצמי, שזה בסדר שיהיו לי רצונות וחלומות להגשים. אם אני אצליח לעשות את זה – אני אדע שהצלחתי להפוך למיליונרית אמיתית", כך בצניעות, בחן, בחיוך וברוגע מסכמת ציונה (שם בדוי), אלמנה בת 75 שחיה עד לא מזמן מתשלומי פנסיה צנועה ומדמי הביטוח הלאומי, את חווית הזכייה שלה
ב-9 מיליון שקלים בלוטו.

"בינתיים המציאות היומיומית שלי היא בדיוק כמו בימים שלפני הזכייה. רק לפני כמה ימים הלכתי לכספומט להוציא כסף והוא סירב. היה רשום שם שנשארו לי רק שלושה שקלים בעובר ושב. זו בהחלט המציאות שאני רגילה אליה".

לעתים נדירות כל כך המציאות מזמנת לנו סיפור מושלם, סיפור שהכובת שלו היא צעירה בת 75, שלמרות מצב בריאותי לא מזהיר מקפידה לחיות את החיים עד הקצה. סיפור שבו הזכייה בפרס הגדול נוחתת על האישה הראויה לו ביותר, סיפור שבו הכסף הגדול אל מסחרר את הראש של הזוכה, וגם שלושה חודשים אחר כך היא מתרגשת מעגילים ב-150 שקלים כמו ילדה קטנה. סיפור שכל מה שצריך לעשות איתו הוא לתת לו לדבר בעד עצמו.

שיחת טלפון מפתיעה

"זה היה לפני כשלושה חודשים, יום רביעי בשעה 11 בבוקר", משחזרת ציונה את הבוקר שבו חייה היו אמורים להשתנות, אך בניגוד לזוכים רבים כל כך ל א שינה אותה. "מהעבר השני של הקו היה שמוליק לוי, מנכ"ל שווה שווה, החברה שדרכה זכיתי בפרס.

"ישבתי עם חברות בגינה כשהטלפון צילצל הוא אמר לי: 'מזל טוב! רצינו ליידע אותך שהמספרים שלך גרפו את הפרס הראשון, 24 מיליון שקלים, שיתחלק גם בין 277 אנשים נוספים שהיו עמך בקבוצה'. בהתחלה לא הבנתי את המשמעות, אבל הוא המשיך והסביר לי שאני עומדת לקבל צ'ק של 9 מיליון שקלים.

"אמרתי לו שזה לא יפה לעבוד על אלמנה קשישה, אבל הוא התעקש והסביר לי שזה אמיתי ושזכיתי בפרס הראשון. הייתי בשוק טוטאלי, הלם מוחלט. לא הבנתי מה קורה איתי.

"אחרי שניתקתי את הטלפון טלפנתי מייד לאחי וספרתי לו. גם הוא היה ממש בהלם והתקשר לשווה שווה כדי לוודא שאכן זכיתי. אחר כך מר לוי התקשר אלי שוב וקבענו להיפגש בבית קפה כדי הוא יסביר לי בדיוק איך זכיתי ובכמה. הגעתי לפגישה עם שני בני משפחה שלי, כי בהתחלה עוד חשדנו שזו תרמית או מתיחה. אברהם ושמוליק לוי, הבעלים של החברה, ישבו והסבירו לנו שמדובר בזכייה קבוצתית גדולה – שבה המספרים שלי זכו בפרס הראשון, 24 מיליון שקלים, ומתוכו אני מקבלת 9 מיליון שקלים נטו ו-222 אנשים נוספים שהיו איתי בקבוצה קיבלו 35 אלף שקלים כל אחד. החברה עצמה גרפה רווח של 1.8 מיליון שקלים. הם היו מאד נחמדים וכולנו היינו נרגשים.

"אחרי המפגש הלכתי לקניון ושוטטתי בו כמו סהרורית. כשנתקלתי בחברה טובה שלי היא אמרה שאני נראית מוזר, אז סיפרתי לה שבדיוק הרגע הודיעו לי שזכיתי בלוטו. ככה בפשטות".

לא הרגשת פספוס שלא גרפת לבד את מלוא הסכום, 24 מיליון, למרות שהטופס הזוכה היה שלך?

"אני לא קופצת מעל הפופיק. זה לא שאני בדרך להמר בלאס וגאס. סבתא שלי הייתה אומרת ביידיש: 'צ'ו
צו" – מעט מעט. אני שמחה שלא זכיתי ב-24 כי הייתי בטח יוצאת מדעתי. אפשר להשתגע מסכום כזה".

אני לא אשתנה

חמש שנים החזיקה ציונה במינוי של חברת "שווה שווה" שמציעה שירותי מינויים קבוצתיים ללוטו ולטוטו, אבל אף פעם לא זכתה בכלום. "האמת, עשיתי מינוי כי לא היה לי כסף והייתה לי תקווה שלא ממש האמנתי בה, אבל שכחתי ממנו. גם בחלומות הכי פרועים שלי לא חלמתי שיום אחד גם אני אזכה. אבל זה קרה".

איך הרגשת להחזיק ביד צ'ק של 9 מיליון שקלים?

"זה סיפור בפני עצמו. עלינו למשרדי החברה בירושלים כל המשפחה, ושם קיבלו אותנו בשמפניה ופירות. כשיצאנו משם עם הצ'ק החלטנו שאם כבר הגענו עד ירושלים, אז כדאי לנצל את ההזדמנות ולטייל בשוק מחנה יהודה. ככה מצאתי את עצמי מטיילת בשוק עם צ'ק של 9 מיליון שקלים בתיק".

איך קיבל אותך הבנק כשבאת להפקיד את הצ'ק?

"אני כבר 40 שנה באותו סניף בנק ואני מכירה את כל הפקידים ואת כל ההנהלה. הם תמיד התייחסו אלי יפה, אבל ברור שאחרי הזכייה פרשו בפניי שטיח אדום. זו הייתה חוויה".

הצלחת לישון בלילה הראשון שלך כמיליונרית?

"אחרי יום שלם שבו הייתי בעיקר סהרורית, כמו בתוך חלום – דווקא ישנתי מצוין", היא מספרת ומסבירה
בחוכמת קשישים ש"ההרגלים חזקים יותר מכל זכייה כזו או אחרת".

משהו בסדר היום בכל זאת השתנה?

"ממש לא. אני מתחילה כל יום בשעה שש בבוקר. אוספת את העיתון מהגינה, שותה קפה בחוץ ומתחילה עוד יום עמוס בביקורים אצל הרופאים". כדי להוכיח את הטענה היא שולפת מתיק היד יומן קטון ומאפשרת הצצה אל כתב היד המעוגל באותיות שחורות-כחולות שמציין תור לבדיקות דם, לדיאטנית, לדיקור ולקרדיולוג וגם שורה של מפגשים עם החברות והנכדים.

בחמש השנים שחלפו מאז יצאה ציונה לגמלאות מעבודה ארוכת שנים בתחום החינוך ועד הזכייה הגדולה היא חיה על קצבת זקנה של הביטוח הלאומי ועל קצבת שארים בסכום כולל של 2,100 שקלים. "בקושי הצלחתי לשרוד. כל הזמן הייתי במינוס גדול. כל השנים הייתי חייבת להמשיך לעבוד 
למרות שהייתי חולה. בעלי היה אדם מוכשר מאד, אבל הוא לא ידע לעשות כסף מהעסק שלו.

"ופתאום עכשיו לראשונה בחיים, יש לי כסף. לכאורה, אני כבר לא צריכה להתלבט מול המדפים בסופרמרקט אני יכולה לקנות כל מה שבא לי, לקחת תוספת של שלוש בננות לסל בלי להרגיש אשמה.
להתחיל לחיות את החיים שפספסתי. ליהנות. וקשה לי עם זה. אני פשוט לא מעכלת. הזכייה מאפשרת לי לחיות אותו דבר, רק עם נשימות מרווחות. לחיות יפה ולא להסתפק ב-2,000 שקלים בחודש.

"הרבה אנשים אומרים לי: 'תשקיעי בנדל"ן, תקני מגרשים, תשכירי דירות', אבל מי צריך את הכאב ראש הזה? בשביל זה זכיתי בלוטו? כדי לעשות עוד כסף? איזה שטויות. זה בדיוק ההיפך ממה שאני רוצה
לעשות. מנהל הבנק שלי המליץ לי לסגור את הכסף ולחיות על הריבית, וזה בדיוק מה שאני עושה.

"מעולם לא הבנתי בעניינים פיננסיים ועכשיו מן הסתם אני לא אתחיל להתעמק בזה. שמעתי סיפורים על אנשים שזוכו במיליונים והשתגעו מזה. אנשים כמוני, שהחיים שלהם השתנו בן רגע. זה מפחיד. אבל לי זה לא יקרה כי למרות שרמת החיים שלי היום הרבה יותר טובה ונוחה מבעבר, שום דבר אצלי לא השתנה בינינו, כמה אני כבר יכולה להתפרע בגיל 75? אני קצת יותר מדי מבוגרת בשביל להשתנות
עכשיו בגלל כסף, לא?

"הייתי נורא רוצה לפגוש מישהו שזכה, כדי לראות איך הוא התמודד עם המציאות החדשה. אני באמת לא יודעת איך לאכול את זה".

אלוהים השיב לי חסד.

כשציונה מנסה להסביר מדוע דווקא היא זכתה בפרס הגדול היא מגייסת, כמה לא מפתיע, את חסדי השמיים: "עזרתי להרבה אנשים בחיים הצנועים והפשוטים שלי, תרמתי לבתי כנסת ומעולם לא עשיתי רע לאיש. את יודעת מה יפה? שאלה שכבר יודעים- מפרגנים. התגובות הן בעיקר 'יש צדק בעולם' או
'אלוהים הביא את הכסף בדיוק למקום ולאדם הנכון'. זה מחמם את הלב, בעיקר לאישה כמוני שתמיד האמינה באלוהים".

בעוד שבועיים תחגוג האישה הצנועה והמקסימה הזו יום הולדת 75, וגם אז בצניעות מינימליסטית, לא שונה מאשתקד ומשנה לפני. אולי הפעם היא תזמין את החברות שלה לארוחה המסורתית בבית הקפה.

"היום אני מרשה לעצמי לתת טיפים גבוהים יותר למלצרים", היא מתרצה כשאני מנסה בכל הכוח לחלוב ממנה משהו שבכל זאת השתנה. "אלוהים יודע איך חייתי כל חיי. תמיד הייתי במינוס של כמה אלפי שקלים באופן קבוע, היום אפשר להירגע, להעביר להלוך אחר".

ניכר שציונה טרם אימצה מניירות של "מיליונרית". רק כשאני משתפת אותה במהלך השיחה הנעימה בבית הקפה בתחושת האושר שמציפה אותי כשאני חושבת על כך שהזכייה הגדולה הלכה למישהי כמוה ולא לאיזה מולטי-מיליונר, נראה שהיא מתרצה, מגלה בי אמון ומוכנה לחשוף את "השינוי הגדול" שחל בחייה בעקבות הזכייה.

"הדבר הראשון שעשיתי זה לקנות לעצמי כורסה חדשה, כדי שיהיה לי נוח לשבת. זה היה משהו שפנטזתי עליו הרבה זמן, אבל לא היה לי כסף והסתפקתי באחת ישנה ולא נוחה שקיבלתי מחברה.
פתאום יכולתי להרשות לעצמי לקנות כורסה חדשה וטובה, וזה בהחלט שימח אותי.

"אחר כך החלפתי את האוטו. בעלי תמיד היה עושה כל מיני קומבינות ומרכיב רכב מאוסף גרוטאות. אחרי הזכייה חשבתי לעצמי שהגיע הזמן להחליף רכב. חיפשתי רכב יד שנייה מאותו הדגם שהיה לי רק יותר חדש. הבן שלי אמר שעכשיו, אחרי שנים של נהיגה בגרוטאות, אמא שלו חייבת לפנק את עצמה ברכב חדש. אז קניתי את הרכב החדש הראשון שלי. עכשיו המזגן ממשיך לעבוד גם בנסיעה.

"הכורסה והרכב הם הדברים היחידים שלא קיבלתי בירושה מחברה או קניתי יד שנייה, אלא ממש חדש מהחנות עם הניילונים.

מה עם לצ'פר את שני הילדים?

עזרתי קצת לבן אחד ושלחתי את הבן השני לטיול בתאילנד. הוא רצה שאסע לדרום אמריקה, ושמעתי
שאיי גלאפגוס מהממים והייתי רוצה לראות אותם, אבל למי יש כוח עכשיו לנסיעות הארוכות האלה?

תיאורטית את יכולה לשכור או אפילו לקנות מטוס פרטי עם טייס, רופא ואחות צמודים, אם רק תרצי.

"לא ממש מלהיב אותי. אני יותר נהנית לקרוא על זה או לראות בטלוויזיה. קראתי את הספר 'האי של סופיה' והיה מעניין אותי לראות את אי המצורעים, אבל אני לא מספיק בריאה בשביל זה".

העיקר הבריאות.

ציונה מספר שכבר הסתכלה למוות בעיניים, והמסקנה שיש לה מהחיים הקשים שעברה ומהזכייה
שהביאה להתרוממות רוח לקראת סופם היא שצריך לחיות ולא לחכות להתקף הלב שיגיע "העיקר שאהיה בריאה", היא מדגישה שוב ושוב, "השאר שטויות".

"רק בפסח האחרון נסעתי לחתונה של קרובים, רקדתי ברחבת הריקודים ופתאום הרגשתי כאבים בחזה. המחשבה הראשונה שעלתה בי הייתה" 'אלוהים, למה התקף לב עכשיו? עד שיש לי הזדמנות לחיות את החיים אתה מחרב לי אותם?' עברו לי אז הרבה מחשבות, במיוחד על איך העברתי חיים ששלמים בלי
לבלות כמו שצריך".

אולי עכשיו תתפני לחפש שוב זוגיות?

"אחרי 50 שנות נישואים ושמונה שנים כאלמנה, אין לי שום כוונה לשנות את הסטאטוס. 'אעליין די נשומה רעיין' (לבד הנשמה נקייה)", היא אומרת ביידיש עם קריצה.

"סדרי העדיפויות היו תמיד ברורים. קודם כל הבעל והילדים. במקום לתת לעצמי נתתי להם. תמיד
זה היה בא על חשבון. היום אני מנסה להמציא לי חלום כדי להגשים אותו. אבל החלומות שלי קטנים, דברים שלא צריך לשלם כסף בשביל ליהנות מהם. אני מאוד אוהבת טבע, נופים ובעלי חיים. על זה לא צריך לשלם כסף, זה פתוח לכולם.

"האהבה הכי גדולה שלי היא הגינה. ועכשיו יש לי כסף וזמן לטפח אותה. קניתי לגינה שלי עץ וכמה צמחים ובגלל שהרופא כבר לא מרשה לי לעבוד בה בעצמי , שכרתי גנן. מבחינתי, זה הדבר הכי טוב שהזכייה בלוטו נתנה לי.

"הגינה שלי שווה לי יותר מכל הכסף שסגור לי בחשבון. לצאת בבוקר לגינה ולשבת בתוך כל הטבע
מהמם והכובש הזה- זה מספק אותי יותר מכל דבר שהכסף יכול לקנות. זה העושר האמיתי".

לא הגיע הזמן למצוא חלום אמיתי ולהגשים אותו?

"אני עדיין לא יודעת מה, אבל באמת, כמו שהבנים שלי אומרים, אני צריכה לנסות דברים. אבל אני חייבת לעשות את זה בהליכה מתונה, אחרת אפול".

את רואה את עצמך אחרת אחרי הזכייה?

"לא. אני אותו אדם כמו שהייתי לפניה", היא עונה ושולחת עקיצה לעצמה: "אישה קשישה ושמנה".

אני דווקא רואה מולי אישה מקסימה, משעשעת, חמה ופשוטה, במובן הכי נקי וחיובי שיש.

"אולי יש בזה משהו", היא קצת מתקשה לפרגן לעצמה, "אבל אם תבואי בעוד שנה, בעוד עשר
שנים מהיום, בטח תמצאי אותי עם פרקינסון או אלצהיימר, אלוהים ישמור".

ואולי אמצא אותך שותה טקילה בחוף באיי הבהאמאס?

"לא נשמע מפתה. לא אותי".

אנחנו קמות ונפרדות בחיבוק. היא נשארת עם 9 מיליון שקלים, ואני חוזרת הביתה עם תחושת העונג שזו הפעם הראשונה בחיי שמיליונרית, טרייה כל שתהיה, הניחה לי לשלם עבורה על הקפה, כולל הטיפ.

*****

שווה שווה

החברים מגדילים את הסיכוי לזכות!

חברת שווה שווה, בבעלותם של אברהם לוי, שהיה המנהל המיתולוגי של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים במשך 40 שנה, ובנו שמוליק לוי, שהיה קפטן הקבוצה בעבר ושחקן נבחרת ישראל, משווקת ומפעילה תוכניות לוטו וטוטו קבוצתיות של מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט.

השניים פיתחו שיטה ייחודית המבטיחה, לדבריהם, סיכויים גדולים יותר לזכות בכסף. כל הרוכש
מינוי מחזיק בטופס משלו, ובמקרה של זכייה (כפי שקרה לציונה) הוא מקבל אחוזים ניכרים מהזכייה. בעלי המינויים יכולים לזכות בסכומי כסף לא מבוטלים גם אם המספר שלהם לא זכה, כתוצאה מכך שהם שותפים למאות הלקוחות המשויכים לקבוצה. "גם אם אישית לא זכית, עדיין קיבלת צ'ק מזכיות מנויים אחרים" מבטיחים אברהם ושמוליק לוי.